שבת, 14 בספט׳
|בית ליבלינג
ביקור בתערוכות "סימנים" ו"מגן אנושי" בנוכחות האמניות
מוזמנות.ים להגיע לדירת הרזידנסי בקומה השניה ולפגוש באמניות נעמי פארן ("סימנים") ועדי ואן ולסן ("מגן אנושי"), ובאוצרת התערוכה "מגן אנושי" מיכל קרסני. הפעילות מתקיימת במסגרת סופ"ש "אוהבים אמנות. עושים אמנות".
זמן ומיקום
14 בספט׳ 2024, 10:00 GMT+3
בית ליבלינג, Idelson St 29, Tel Aviv-Yafo, Israel
פרטי האירוע
דירת הרזידנסי של בית ליבלינג מארחת אמנים ואמניות מקומיים לתערוכות יחיד שהותאמו לחלל הבית. ראשונות לחלוק את הדירה הן האמניות נעמי פארן ("סימנים") ועדי ואן ולסן ("מגן אנושי").
מוזמנות ומוזמנים לבקר בתערוכות ולפגוש באמניות ובאוצרת התערוכה "מגן אנושי" מיכל קרסני.
כניסה חופשית ללא עלות. הביקור מתקיים במסגרת סופ"ש "אוהבים אמנות. עושים אמנות".
סימנים:
במרכז תערוכתה החדשה של האמנית נעמי פארן עומדים חלל הבית ויושביו. בציורים המוצגים בה, מתועדים חומרים וצבעים שנאספו בקפדנות במשך שנים וסיפקו לפארן (מעצבת פנים בהכשרתה) השראה וכלי ביטוי לעיצובם של מרחבים ביתיים מיטיבים. בעבודותיה של פארן מופיע המצע האדריכלי, אלמנט חוזר המשמש אותה כבסיס לעיסוק בפריטים, סמלים, צורות וצבעים. לצד זאת, העיסוק בחלל וצורה מאפשרים ביטוי גם לעולמה הפנימי כיוצרת- רגש ומחשבה שאינם רק תיעוד של המרחב הביתי, אלא עיסוק בתחושות אותן הוא משרה על השוהים בו. התערוכה הנוכחית משקפת את המעבר של פארן מהפרקטיקה התכנונית ליצירה אמנותית אבסטרקטית, בה פרטים וצבעים מתקשרים לרגש ומקבלים משמעות חדשה פעם אחר פעם.
אוצרת: יפעת-שרה פרל
מגן אנושי:
המחלוקת משני צידי הגבול שהפכה בלתי ניתנת להתעלמות לאחר אירועי השבעה באוקטובר, עוררה אצל האמנית עדי ואן ולסן שאלות בנוגע לקיום במרחב. כאזרחית המחפשת טריטוריה שתהווה לה בית, אמא, ודור שלישי לניצולי שואה, מצאה עצמה עוסקת במקומה של אוכלוסייה אזרחית, ובתפקידה כמגן לרעיונות וטריטוריה. במקביל, הכאוס שנוצר סביבה נטרל את תחושת הביטחון האישי שלה ושל משפחתה והוביל אותה לחיפוש, שבבסיסו נקודת השבר האישית והלאומית. בתערוכה, מנסה ואן ולסן לאתר את יכולתו של הבית (הממשי והרעיוני) להתקיים במצב של הרס ואת הלגיטימיות בהצבתו של מגן אנושי כסמן גבול וטריטוריה. מתוך צילומי עיתונות של מוקדי פגיעה ודרך מהלכים של החסרה והרכבה, היא מפרקת את גבולות הצורה וההקשר, וממפה באופן אקראי שטחים ועוגנים צורניים שיהוו בהמשך בסיס לבנייה. העבודות בתערוכה מזמינות את הצופים להרהר בשאלות של זהות, בטחון ושייכות, תוך כדי שהם נחשפים למסע האישי של ואן ולסן עצמה בחיפוש אחר זהות בית.
אוצרת: מיכל קרסני
הפקה: צוף בר-און
עיצוב גרפי: טלי ליברמן
הקמה: איה צייגר